דבר מנהל הבית

לא משאירים/ות פצועים/ות בשטח

ידעתם/ן? יש במדינת ישראל 50,000 אלף פצועים- נכי ונכות צה"ל חלק גדול מהם/ן עדיין לא חזרו ולא יחזרו למה שהיו לפני המלחמה, המבצע או השירות.
ישנם עוד כ-20,000 אלף נפגעי ונפגעות פעולות האיבה. לקיום המדינה שלנו היו, יש וככל הנראה עוד יהיו מחירים כבדים. רובנו לא חיים אותם ביום יום אבל 70,000 פצועים פצועות ובני משפחותיהם כן.

אני ורבים מעובדי ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם בארץ פוגשים/ות אותם/ן יום יום, א. נשים מדהימים/ות שסוחבים/ות בנפשם/ן ובגופם/ן את מחיר הקיום של מדינת היהודים בארץ ישראל. כמה אנו חבים להם/ן- רק מי שיסתובב במסדרונות של בתי הלוחם יתחיל להבין ואולי להיזכר…

השבוע אנו מציינים את שבוע ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. גיבורי וגיבורות ישראל. עד שהגעתי לעבוד כאן לפני 50 ימים, לא הייתי מודע לקיום ולציון המועד הזה למרות היותי נכה צה"ל. הגיע הזמן שנכיר נוקיר נשתף ונתחבר.

הדור שלנו הלוואי ויהיה ראוי וייזכה, אולי יזכה ויצליח לסגור לאט לאט את בתי הלוחם, שמהווים מרכזי השיקום לכל נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה מהקלים עד הקשים. ובתקווה להפוך אותם למרכזי תרבות קהילתיים של "אנשים רגילים".

אם נצליח, זה יקרה אולי בעוד 100 שנים, יש 100 שנים של עבודה קשה אבל צריכים להתחיל עכשיו. כנראה שלא עלנו יהיה המלאכה לגמור. לארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם יש עוד 100 שנים של עבודת קודש בשיקום הפצועים שהיום בני 18. בהנחה שיאריכו חיים עד 120, ולא יהיו עוד נפגעים.. אז תעשו את החשבון …

אני מצדיע לגיבורי וגיבורות, פצועי ופצועות המלחמות ופיגועי האיבה. ומאחל ברכת שלום, אומץ ולב מבין, חכם ונבון שיוביל אותנו, את כולנו למקומות טובים בעתיד. תודה לארגון נכי צה"ל ולבתי הלוחם בערים לעובדיהם ומתנדביהם: בבאר שבע, תל אביב, ירושלים, וחיפה ובשאר המחוזות על מלאכת הקודש שעושים ימים ולילות למען….

מצרף סרטון הוקרה ותודה של רוביק דנילוביץ – ראש עיריית באר שבע לפצועי ופצועות מערכות ישראל. אני זכיתי פעמיים: פעם אחת להגיע ולהיות חלק מבית הלוחם באר שבע ומארגון נכיי צה"ל, גם כנכה צה"ל וגם כעובד הארגון, ופעם שנייה לעבוד בעיר באר שבע בירת הנגב וללמוד מראש העיר, שעבורי הוא מקור השראה ומורה דרך ומוציא הלכה למעשה את חזונו של בן גוריון ליישוב ופיתוח הנגב שלנו.

יום יום בדרך לעבודה מקיבוץ ארז לבאר שבע על הקילומטר האחרון לפני שער הכניסה לבית הלוחם, אני רואה את קריית הסייבר וההייטק המתפתחת, לאחר מכן את קרית התקשוב והמודיעין ואז את בית הלוחם. כמה סימבולי עבר, הווה ועתיד שמחוברים בגשר וירטואלי והאחד תלוי וקשור בשנייה באמת ועל אמת.

העתיד שלנו במידה רבה תלוי בלמידה מן העבר ובמתן כבוד לעבר, תוך הסתכלות קדימה ובניית עתיד מבטיח. באהבה, הערכה והוקרה גדולה, לכל הפצועים והפצועות של מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. ואולי גם בהבטחה או אולי השתדלות משותפת לבניית עתיד טוב יותר.

עשה שלום במרומיו וברחמיו יעשה שלום עלנו ועל כל ישראל. אמן.

בריאות, שמחה וצמיחה.
מקהילת בית הלוחם באר שבע
יובל כהן